<h1>ארחות חיים הלכ' טהרת הנדה ודין המקוה סימן י'</h1>
<h2>דף סז.</h2>
ועל נטילת הצפורנים נהגו הנשים לגלחן אע"ג דמן הדין בנקור בעלמא סגי להו. כתב הר"י מקורביל ז"ל ובחולו של מועד טוב לגלחן בשנוי או על ידי גויה. והגיה עליו הר"ף ז"ל מיהו בתוספות מתיר לגלח צפרניה כדרכה. (מיהו) [מידי] דהוה אהעברת שער של פניה כגון בית השחי ובית הערוה.
האשה צריכה שתעמוד אשה על גבה בשעת הטבילה ותראה שלא תהא שער משערות ראשה ולא מבשרה מאומה על המים אלא הכל תחת המים. וכתב הרמנ"ע וצריכה שתהא יהודית גדולה מי"ב שנים ויום א' או יהיה עמה בעלה לראות אם טבלה כדין ולא גויה הואיל ואתחזק איסורא. ואשה שטבלה עם הטמאה או לאחריה אין קפידה וטהורה לבעלה. וכתב הרשב"א שאם כרכה שערותיה על ראשה בדבר שאינו חוצץ אע"פ שטובלת בינה לבין עצמה עלתה לה טבילה וטהורה.
